ליצירת קשר השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תביעת מזונות

    מזונות הם תשלום חודשי שההורים חייבים לשלם לטובת הילדים אחרי גירושין או פרידה.

    על פי מה מחשבים את גבוה תשלום המזונות? מי משלם למי מזונות? בישראל, יש שני סוגי בתי משפט שיכולים לקבוע את סכום מזונות הילדים: בית המשפט לענייני משפחה, שמשתמש בדין האזרחי, ובית הדין הרבני, שמשתמש בדין הדתי. ההבדלים בין הדינים הם רבים ומשמעותיים, והם יכולים להשפיע על גובה המזונות, על חלוקת האחריות בין ההורים, ועל גיל הילדים שעדיו חלה החובה.יש הבדל גדול בין בית הדין הרבני הדן בעניין, לבין בית המשפט שדן בנושא זה. בעוד בית הדין הרבני מטיל את חיוב מזונות בעיקר על האב, בית המשפט מטיל את החיוב (לילדים מגיל 6 ומעלה) במזונות על שני בני הזוג באופן שוויוני.

    בבתי הדין הרבני שדנים על פי הדין הדתי, המזונות נקבעות לפי ההלכה, החובה לשלם מזונות חלה רק על האב, והיא תלויה בגיל הילדים ובסוג ההוצאות. האב חייב לשלם הוצאות הכרחיות, כגון אוכל, לבוש, חינוך, ומדור, עד שהילדים מגיעים לגיל 6. מגיל 6 ועד 15, האב חייב לשלם מזונות מדין צדקה.

    כיצד ניתן לשנות את סכום מזונות הילדים? סכום המזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין אינו קבוע לעד, וניתן לשנות אותו במקרים מסוימים. לשם כך, יש להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את השינוי, ושהשינוי לא היה צפוי, יש להגיש בקשה לשינוי הסכם או פסק דין לבית המשפט או לבית הדין שקיבל את ההסכם או נתן את הפסק הדין, ולהציג את הראיות המוכיחות את השינוי. בית המשפט או בית הדין ישמעו את הצדדים, ויוכלו לאשר, לדחות, או לשנות את הבקשה, בהתאם לנסיבות המקרה.

    ליצירת קשר

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם




      מידע נוסף בנושא

      על-פי שולחן ערוך, "חייב אדם לזון בניו ובנותיו עד שיהיו בני 6, אפילו יש להם נכסים שנפלו להם מבית אבי אמם". בנוסף קבוע שולחן ערוך כי "משם ואילך, זנן כתקנת חכמים עד שיגדלו". זהו הבסיס הערכי להגשת תביעת מזונות ילדים. כמו כן זהו העיקרון שמנחה את הדיינים שדנים בתביעות אלה, כשבישראל באופן טבעי "עד שיגדלו" פירושו עד גיל 18, ואפילו עד גיל 21 במקרים של שירות צבאי או לימודים. עזרא לוי הוא טוען רבני בעל ניסיון רב בהגשת תביעות למזונות, הן של ילדים והן של האישה.

      דגשים חשובים לגבי תביעת מזונות

      * סמכות שיפוטית – על-פי פסיקת בית המשפט העליון, תביעה למזונות ילדים תתברר בבית משפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, אם שני ההורים מסכימים, ניתן להעביר את ההכרעה לבית דין רבני.

      * חישוב גובה המזונות – בחלק מהמקרים ישנה הפרדה בין מזונות לילדים עד גיל 6 לבין ילדים בגילאי 6-18. בית דין רבני עשוי לקחת בחשבון מגוון רחב של שיקולים, לרבות זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, ועל כן מומלץ להיעזר בטוען רבני מיומן.

      * הגשת תביעה למזונות אישה – גברים רשאים להגיש תביעת מזונות רק עם תביעת הגירושין ביחד. נשים יכולות גם להגיש את התביעה הזו בבית דין רבני.

      * זכאות למזונות אישה – נשים יהודיות זכאיות למזונות כל עוד הנישואין לא הסתיימו. הזכאות מתבטלת במקרים של בגידה של האישה, כשהיא עוזבת את הבית מבלי שתהיה לכך סיבה מוצדקת, וגם נשים עובדות שרמת השכר שלהן מספיקה למילוי כל הצרכים לא זכאיות למזונות.

      ניסיון נרחב שמתורגם לתביעה מדויקת

      על-מנת שתניב את המציאות הרצויה, תביעת מזונות חייבת להיות מדויקת, מנומקת ומגובה במסמכים רלוונטיים. מזונות אישה עשויים להיות קריטיים בתקופה של אי ודאות עד להשלמת הגירושין, ומזונות הילדים כמובן נחוצים עד מאוד להבטחת התפתחות מיטבית של כל ילד וכל ילדה. בהתאם עזרא לוי, טוען רבני בעל ניסיון נרחב, מקדיש משאבים רבים ללימוד החומר כך שיוכל לערוך תביעה מיטבית. לכך מצטרפים הניסיון רחב ההיקף שצבר, הבקיאות בהלכה, בחוק ובפסיקות, והאחריות שמאפיינת את התנהלותו.

      תביעת מזונות רטרואקטיבית

      תשלום מזונות מתאפיין תמיד במורכבות, עקב הצורך לייצר איזון מדויק בין הצרכים הכלכליים של כל אחד מההורים וכן הילדים. תביעת מזונות רטרואקטיבית כבר מייצרת מורכבות גבוהה במיוחד. הסיבה לכך היא שמצד אחד ייתכן שקיים צורך אמיתי מפני שאותה תקופה שבה לא שולמו מזונות יצרה נזק כספי חמור, ומצד שני זוהי פגיעה בעיקרון הוודאות המשפטית. כשתביעת המזונות הרטרואקטיביים מתבררת בפני בית דין רבני, יש חשיבות רבה לאיכות הטיעונים ולכן חשוב למצוא טוען מנוסה. לעזרא לוי ניסיון של שנים רבות ובנוסף הוא מביא לידי ביטוי את תחושת השליחות שמאפיינת את העבודה שלו.

      דגשים חשובים תביעת מזונות רטרואקטיבית

      * "מן היום בו הוגשה התביעה" – הזכות לקבל מזונות באופן רטרואקטיבי מעוגנת בסעיף 3 של חוק המזונות. לפי סעיף זה, ניתן לתבוע מזונות החל ממועד הגשת התביעה.

      * הפסיקה של בית המשפט העליון – על-פי פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, יש נסיבות שבהן ניתן לקבל מזונות גם עבור פרק זמן שקדם אפילו למועד הגשתה של התביעה. לשם כך נדרש נימוק סביר לגבי העיכוב בהגשת התביעה, וכמו כן יש להוכיח את הצורך במזונות באותו פרק זמן שלפני הגשת התביעה.

      * פרק הזמן המקסימלי – ניתן לתבוע מזונות רטרואקטיביים לתקופה של עד שנתיים אחורה. האופציה הזו רלוונטית הן לגבי מזונות אישה והן לגבי מזונות ילדים, אם כי כאמור נדרשות נסיבות מיוחדות לאישור הבקשה לנוכח הפגיעה במי שנדרש לשלם בבת אחת סכום כסף גבוה.

      המצב הכלכלי של שני הצדדים

      שיקול נוסף שעשוי להשפיע על הפסיקה של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה בעניין תביעת מזונות רטרואקטיבית הוא מצבם הכלכלי של שני הצדדים. טיב הקשר בין האב לילדיו נלקח גם הוא בחשבון, ויש עוד שיקולים רלוונטיים. בהתאם מומלץ בחום להתייעץ עם טוען רבני מנוסה כדי להבין אם יש היתכנות לתביעה כזו. עזרא לוי הוא טוען רבני שמקפיד על יושרה מלאה, כך שתוכלו לסמוך בלב שלם על ההמלצות שלו – וגם על הגשת התביעה על-ידיו, כשיש הצדקה לכך.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      053-5207229 WhatsApp