סדרת סרבנות גט · חלק 1 מתוך 4
עילות הלכתיות לחיוב וכפיית גט בבית הדין הרבני: מתי בית הדין מחייב לתת או לקבל גט?
סרבנות גט היא אחת התופעות הקשות, הכואבות והסבוכות ביותר בדיני המשפחה בישראל. כאשר אחד מבני הזוג מעוניין לפתוח פרק חדש בעוד הצד השני מסרב בתוקף למתן הגט או לקבלתו — נוצר מבוי סתום הגורם לעגינות ממושכת, לעינוי דין ולפגיעה קשה בעתיד האישי והכלכלי. ליווי טוען רבני מוסמך הוא לרוב ההבדל בין עגינות ממושכת לבין שחרור.
רבים סבורים בטעות כי עצם העובדה שבני הזוג אינם חיים יחד מספיקה כדי שבית הדין הרבני יחייב במתן גט. אולם על פי דין תורה, מתן גט דורש את רצונו החופשי של הבעל, וקבלת הגט דורשת את הסכמת האישה (מכוח חרם דרבנו גרשום). כדי שבית הדין יחרוג מכלל זה ויפסוק "חיוב גט" או "כפיית גט", חובה להוכיח עילה הלכתית מוצקה מתוך ספרות הפוסקים.
המדרג ההלכתי בבית הדין הרבני: מהמלצה ועד כפיית גט
בבואו של בית הדין הרבני לדון בתביעת גירושין שבה אחד הצדדים מסרב, הדיינים פועלים לפי מדרג הלכתי מוגדר ומדורג. ההבחנה בין הדרגות אינה סמנטית — היא קובעת אילו סנקציות מותר להפעיל נגד הסרבן:
המלצה לגט ("ראוי שיתגרשו")
בית הדין מתרשם כי הנישואין הגיעו לסיומם ואין סיכוי לשלום בית, אך אין בידי התובע עילה הלכתית מספקת להטלת חובת גירושין. בשלב זה לא ניתן להטיל סנקציות.
מצווה לגרש
קביעה הלכתית לפיה קיימת מצווה דתית על הצדדים להתגרש, אך עדיין אין זו חובה משפטית כפויה.
חיוב בגט
פסק דין הקובע כי הצד המסרב מחויב על פי דין תורה ליתן או לקבל את הגט. "חיוב גט" הוא השער המרכזי המאפשר להפעיל צווי הגבלה וסנקציות חוקיות — שלילת רישיון נהיגה, דרכון, חשבונות בנק ועוד.
כפיית גט
הדרגה החמורה ביותר, שבה ההלכה מתירה אמצעי כפייה פיזיים ומאסר בפועל (כדברי הרמב״ם: "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"). עקב החשש מגט מעושה, בתי הדין נזהרים מאוד ומפעילים כפייה רק בעילות חמורות המפורשות בהלכה.
עילות הלכתיות מרכזיות לחיוב גט (שולחן ערוך אבן העזר סימן קנ״ד)
כדי להגיע לפסק דין של חיוב גט, טוען רבני נדרש לבסס אחת או יותר מהעילות המנויות בשולחן ערוך (אבן העזר, סימנים קנ״ד ו-ע״ז) ובפסקי הדין הרבניים:
- אלימות פיזית, נפשית או כלכלית: ההלכה רואה בחומרה רבה התנהגות אלימה. ברמ״א (אבן העזר קנ״ד, ג') נפסק כי בעל המכה את אשתו "עושה עוול ופשע", ואם התרו בו והוא ממשיך — בית הדין מחייב אותו בגט ואף עשוי לכפותו.
- התמכרויות והתנהגות הרסנית: התמכרות לסמים, לאלכוהול או להימורים המביאה לאובדן ממון ולחורבן הבית מהווה עילת חיוב מוכרת — אין אישה חייבת לדור עם אדם המסכן את ביטחונה ואת עתיד המשפחה.
- אי-יכולת לחיי אישות או עקרות: חוסר מסוגלות לקיים יחסי אישות ("אין לו גבורת אנשים") או חוסר יכולת להביא ילדים לעולם לאחר עשר שנות נישואין מהווים עילה מפורשת בדין לחיוב גט.
- בגידה ומעשה כיעור: כאשר אישה בגדה והדבר הוכח בראיות כשרות, היא "אסורה לבעלה ולבועלה" ובית הדין יחייב להתגרש לאלתר. כאשר הבעל רועה זונות או מקיים קשרים עם נשים זרות — הדבר מהווה עילה לחייבו בגט ובכתובה.
טענת "מאיס עלי" והמחלוקת ההלכתית בין הרמב״ם לרבנו תם
סוגיית "מאיס עלי" היא אחת השכיחות בבתי הדין הרבניים. כאשר אישה מצהירה בפני הדיינים: "איני יכולה עוד, בעלי מאוס עליי ואיני מסוגלת לחיות עמו" — נחלקו גדולי הפוסקים:
שיטת הרמב״ם (הלכות אישות פרק י״ד)
הרמב״ם פסק כי "אינה כשבויה שתיבעל לשנוא לה", ולכן אם האישה טוענת מאיס עלי, כופין את הבעל להוציאה ולתת גט לאלתר (אף שהיא מפסידה את תוספת כתובתה).
שיטת רבנו תם והרא״ש
רבנו תם חלק על הרמב״ם מחשש שמא "נתנה עיניה באחר", ופסק שאין כופין את הבעל בגט בטענת מאיס עלי בלבד, ללא הוכחת עילה נוספת.
להלכה: שולחן ערוך פסק כדעת רבנו תם שאין כופין. אולם בפסיקת בתי הדין המודרנית (במיוחד בשו״ת יביע אומר של מרן הגר״ע יוסף זצ״ל), כאשר מוכח כי מדובר ב"מאיס עלי באמתלא מבוררת" — סיבה ממשית ומוכחת לסלידה — בית הדין פוסק חיוב גט ומפעיל צווי הגבלה.
עילת "רבנו ירוחם" בפירוד ממושך — הכלי המרכזי של טוען רבני
מה קורה כאשר אין אלימות או בגידה, אך בני הזוג חיים בפירוד ממושך של חודשים או שנים, שני הצדדים מסרבים לשלום בית, ואחד מהם מחזיק בגט כקלף מיקוח כספי? במקרים אלו מבסס טוען רבני את התביעה על פסק הדין היסודי של רבנו ירוחם (ספר מישרים, נתיב כ״ג חלק ח'):
"וכל אשה שאמרה לא בעינא ליה… והוא אומר לא בעינא לה… נותנים להם זמן י״ב חודש… ואחר י״ב חודש כופין אותו לגרשה".
הלכת רבנו ירוחם אומצה על ידי גדולי הדיינים (הגר״א שפירא, הגרי״ש אלישיב והגר״ע יוסף) כהלכה מחייבת: כאשר ברור ששני הצדדים אינם חפצים זה בזה והנישואין מתו בפועל, אין לאפשר לאף צד לעגן את משנהו, ובית הדין יחייב במתן גט. להרחבה על ההליך כולו ראו את מדריך תהליך הגירושין בבית הדין הרבני, וכן את עמוד השירות ליווי טוען רבני בהליך גירושין.
