"דרך המלך" או "שדה קרב"? הבחירה שתקבע איך ייראו הגירושין שלכם

הליך הגירושין, בין הסכם שלום לשדה קרב

עד עכשיו עסקנו בשאלות של סמכות ופרוצדורה. כעת, אנו נכנסים אל לב העניין: הליך הגירושין עצמו.

כשזוג מחליט להיפרד, או כשאחד הצדדים מחליט שהגיעו מים עד נפש, עומדות בפניהם שתי דרכים עיקריות: "דרך המלך" של הסכם גירושין, או "דרך החתחתים" של תביעת גירושין וניהול הוכחות.

אך לפני שנבין את ההבדלים, חשוב להכיר את "תחנת החובה" שבה כולם חייבים לעבור.

1. השלב המקדמי: חוק להסדר התדיינויות (2014)

בעבר, מי שרצה להתגרש היה רץ לבית הדין ומגיש תביעה. מאז 2016 (עם כניסתו לתוקף של החוק), הכללים השתנו. כיום, לא ניתן להגיש תביעת גירושין או תביעת רכוש באופן מיידי (למעט מקרים דחופים וחריגים).

הצעד הראשון הוא הגשת "בקשה ליישוב סכסוך".

בקשה זו אינה תביעה. היא אינה מכילה האשמות ואינה מפרטת את עילות הגירושין. מטרתה אחת: לעצור את המירוץ המשפטי ("עיכוב הליכים") ולהזמין את הצדדים לניסיון הידברות.

הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני (או בית המשפט) לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). בפגישות אלו, עובדים סוציאליים מנסים לבדוק האם ניתן להגיע לגירושין בהסכמה ואף לשקם את הנישואין ("שלום בית"), ללא צורך במלחמה משפטית יקרה וכואבת.

2. דרך המלך: גירושין בהסכמה

אם הליך הגישור צלח, או אם בני הזוג השכילו להגיע להבנות בעזרת טוענים רבניים, הם יחתמו על הסכם גירושין כולל. הסכם זה מסדיר את כלל הנושאים: עצם הסכמה להתגרש (מתן הגט), חלוקת הרכוש והכספים, משמורת הילדים וזמני השהות, דמי המזונות ועוד.

לאחר חתימת ההסכם, מגישים אותו לאישור בבית הדין הרבני (או בבית המשפט למשפחה). ברגע שההסכם מקבל תוקף של פסק דין, הדרך לסידור הגט קצרה ומהירה, ולרוב מסתיימת בדיון אחד בו מסודר הגט.

3. הדרך הקשה: גירושין בסכסוך

כאשר אין הסכמה, והגישור נכשל, הצדדים רשאים להגיש תביעות הדדיות. כאן מתחיל ההליך המורכב בבית הדין הרבני.

בניגוד למשפט האזרחי, בבית הדין הרבני לא מספיק "לרצות" להתגרש. כדי שבית הדין יחייב את הצד השני לתת או לקבל גט, התובע חייב להוכיח "עילת גירושין" הלכתית מוכרת.

עילות נפוצות כוללות: בגידה: (עילה חזקה, אך דורשת הוכחות ברורות), אלימות פיזית או מילולית, "מורדת": אישה המסרבת לקיים יחסי אישות (או גבר "מורד"), מומים או מחלות שלא היו ידועים לפני הנישואין, התנהגות שאינה הולמת ("עוברת על דת").

בשלב זה מתנהל משפט לכל דבר: חקירות עדים, הצגת ראיות, ותהליך שעלול להיות ארוך ומתיש. הסטטיסטיקה מלמדת כי מתוך כ-11,000 זוגות מתגרשים בשנה, חלק ניכר נגררים להליכים ארוכים בשל הצורך להוכיח עילה.

4. טקס הגט: איך זה נראה בפועל?

בין אם הגעתם בהסכמה ובין אם לאחר פסק דין, הסיום הוא תמיד בטקס דתי בבית הדין הרבני.

לטקס שלושה חלקים עיקריים:

בירור שמות: הסופר (זה שכותב את הגט) והעדים מוודאים את השמות המדויקים של בני הזוג (כולל כינויים) כדי שהגט יהיה כשר לחלוטין.

ביטול מודעות: הבעל מצהיר כי הוא נותן את הגט מרצונו החופשי, ללא כפייה, ומבטל כל הצהרה קודמת שעלולה לפסול את הגט. זהו עקרון קריטי בהלכה גט חייב להינתן מרצון.

מסירת הגט: הבעל נותן את קלף הגט (שנכתב זה עתה על ידי סופר סת"ם) לתוך ידיה של האישה, ואומר לה "הרי זה גיטך". ברגע שהאישה סוגרת את ידיה על הגט והולכת עמו מספר צעדים, הזוג גרוש.

5. סוגיות מיוחדות: נישואין אזרחיים וגט כפוי

נישואין אזרחיים:

זוגות יהודים שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים ("קפריסין", "פראג" וכו') וחיים בארץ, עדיין צריכים להתגרש דרך בית הדין הרבני. עם זאת, ההליך לרוב פשוט יותר ("גט לחומרא"), שכן רמת המחויבות ההלכתית של הנישואין נמוכה יותר, ובית הדין נוטה להקל בפירוק הקשר.

גט כפוי: מה קורה כשיש עילת גירושין מוצדקת אבל הבעל מסרב?

במקרים קיצוניים, בית הדין יכול לפסוק על "כפיית גט". בעבר היו משתמשים בשוטים, כיום החוק מאפשר סנקציות קשות: שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, עיקול חשבונות בנק, ובמקרים חמורים אף מאסר בפועל (על נושא הסרבנות והסנקציות נרחיב במאמר נפרד).

סיכום

הליך הגירושין הוא מסע. הוא יכול להיות קצר וענייני, והוא יכול להיות ארוך ומפותל. ההבדל הגדול טמון בהכנה מוקדמת, בייעוץ נכון, וביכולת להבין מתי נכון להילחם ומתי עדיף להתפשר לטובת יציאה מהירה לדרך חדשה.