כתובה
כתובה היא מסמך חשוב שמבטיח את זכויות האישה במקרה של גירושין או מות הבעל. הכתובה נחתמת על ידי הבעל בשעת הנישואין, ובה מצויינים החובות של הבעל כלפי אשתו, בעיקר בנוגע לסכום הכסף שהוא חייב לשלם לה במצבים אלה. הכתובה מורכבת משני חלקים: 1. עיקר כתובה – זהו סכום מינימלי שנקבע על פי ההלכה, שהבעל חייב לשלם לאשה במקרה של גירושין או מות הבעל. 2. תוספת כתובה – זהו סכום נוסף שהבעל יכול להוסיף לעיקר הכתובה. הסכום נקבע לפי ההסכמה בין הצדדים, והוא יכול להיות גבוה או נמוך יותר מעיקר הכתובה.
מתי משלמים כתובה? הכתובה היא התחייבות של הבעל שנועדה להבטיח את קיומה של האישה במקרה של גירושין או מות הבעל. לכן, הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה שהוא מגרש את אשתו או שהוא מת.
במידה והאישה היא זו שמבקשת את הגירושין, היא עלולה לאבד את זכותה לכתובה, אלא אם יש לה סיבה חוקית לגירושין. בפועל, ברוב המקרים בתי הדין הרבניים אינם מחייבים את הבעל לשלם את הכתובה, אם האישה מקבלת חלק מהרכוש המשותף ששווה או גבוה יותר מסכום הכתובה.
תביעת כתובה היא חלק מתהליך הגירושין, והיא נתונה לשיפוט בית הדין הרבני. את התביעה לכתובה יש להגיש במקביל לתביעה לגט, או לאחר מכן, אבל לא לפני.
