מתי הכתובה הופכת מנייר יפה לחוב של מאות אלפים?

הכתובה ומזונות אישה

רגע לפני החופה, תחת לחץ של צלמים ומוזיקה רועשת, החתן חותם על הכתובה. רוב הזוגות רואים בזה אקט סמלי, מסורת עתיקה, או סתם "נייר שצריך כדי להתחתן". לעיתים החתן אפילו זורק סכום דמיוני – "נרשום מיליון שקל, שיהיה יפה".

אבל כשהתיק נפתח בבית הדין הרבני, הנייר המעוטר הזה יוצא מהמגירה, והופך למסמך משפטי מחייב שיכול לשנות גורלות כלכליים.

במאמר זה נעשה סדר בשני מושגים שלעיתים מתבלבלים ביניהם: הכתובה (סכום חד פעמי) ומזונות אישה (תשלום חודשי שוטף).

הכתובה: צ'ק דחוי ליום הגירושין

הכתובה היא למעשה חוזה התחייבות. החתן מתחייב בפני הכלה: "אם אגרש אותך, או אם חלילה אמות לפנייך, תקבלי סכום של כך וכך שקלים".

מתי הבעל חייב לשלם את הכתובה?

כלל האצבע פשוט: אם הגירושין יצאו לדרך ביוזמת הבעל וללא "אשמה" מוכחת של האישה, או אם הבעל התנהג בצורה שכופה על האישה לדרוש גט (למשל: אלימות, בגידה מוכחת, התמכרויות) – הוא יחויב לשלם את מלוא הכתובה.

מתי האישה מפסידה את הכתובה?

אם הוכח שהאישה היא זו שפירקה את הבית ללא עילה מוצדקת, או אם ביצעה מעשים חמורים מבחינה הלכתית (כגון "זנתה תחת בעלה", או "עוברת על דת"), היא עלולה לאבד את זכאותה לכתובה.

האם סכומים מוגזמים משולמים?

בתי הדין נוהגים להבחין בין סכום ריאלי לסכום מוגזם ("אסמכתא"). אם חתן רשם 555,000 ₪, סביר להניח שיחויב בזה. אם רשם 50 מיליון דולר בית הדין יחייב אותו בסכום ריאלי לפי רמת החיים, ולא בסכום הנקוב.

מזונות אישה: "עולה עימו ואינה יורדת"

בניגוד לכתובה שהיא סכום חד פעמי בסוף הקשר, "מזונות אישה" הם תשלום חודשי שנועד לכלכל את האישה במהלך הנישואין ועד למתן הגט.

על פי ההלכה, הבעל חייב לזון את אשתו. חובה זו נמשכת גם אם הזוג פרוד וחי בנפרד, כל עוד הם נשואים פורמלית (טרם סידור הגט).

איך מחשבים את הסכום?

הכלל המנחה הוא "עולה עימו ואינה יורדת". האישה זכאית לחיות באותה רמת חיים שהורגלה אליה עם הבעל. זה כולל: ביגוד, מזון, אחזקת רכב, מדור (שכירות/משכנתא), ואפילו קוסמטיקה וחוגים, אם זה היה הסטנדרט בחיי הנישואין.

הסייג החשוב: "מעשי ידיה תחת מזונותיה"

אם האישה עובדת ומרוויחה משכורת שמספיקה לצרכיה, הבעל יכול לטעון: "צאי מעשי ידיך במזונותייך". כלומר את יכולה לפרנס את עצמך מהמשכורת שלך, ולכן אני פטור מהשלמת המזונות. לכן, מזונות אישה נפסקים בעיקר לנשים שאינן עובדות או שמשכורתן נמוכה משמעותית מרמת החיים שהורגלו אליה.

בית הדין הרבני מול בית המשפט למשפחה

כאן מתגלה שוב חשיבות "מירוץ הסמכויות" שדיברנו עליו במאמר הראשון.

בית המשפט למשפחה: נוטה לפסוק "מזונות משקמים" לתקופה קצרה בלבד, אם בכלל. הגישה האזרחית מעודדת עצמאות כלכלית של האישה ולא ממהרת לחייב גברים במזונות אישה ממושכים. את נושא הכתובה בית המשפט כמעט ואינו פוסק.

בית הדין הרבני: זהו המגרש הביתי של האישה בנושאים אלו. בית הדין רואה בחיוב המזונות חובה הלכתית אבסולוטית. אישה המעוניינת למצות את זכויותיה הכלכליות (כתובה ומזונות אישה גבוהים) לרוב תעדיף שכריכת המזונות תהיה בבית הדין הרבני.

מזונות זמניים ומדור ספציפי

הליכי גירושין אורכים זמן. מה עושים בינתיים?

כבר בתחילת ההליך ניתן לבקש "מזונות זמניים". זוהי "עזרה ראשונה" כלכלית שנקבעת במהירות כדי שהאישה לא תקרוס כלכלית עד לפסק הדין הסופי.

בנוסף, קיים מושג שנקרא "מדור ספציפי". זכותה של האישה (והילדים) לקורת גג. בית הדין יכול להוציא צו שאוסר על מכירת הבית או סילוק האישה ממנו עד למתן הגט, כחלק מחובת המזונות/מדור. זהו כלי טקטי חזק מאוד שמונע "זריקת" האישה לרחוב או מכירת הבית מעל לראשה.

מה קורה אחרי הגט?

חשוב לנפץ מיתוס: בישראל (בניגוד לארה"ב, למשל), אין "מזונות אישה" לאחר הגירושין.

ברגע שנמסר הגט, הקשר הכלכלי בין הבעל לאישה מתנתק לחלוטין (למעט מזונות הילדים, כמובן).

זו בדיוק הסיבה מדוע הכתובה חשובה כל כך. היא משמשת כ"מצנח זהב" או כפיצוי על סיום הנישואין, בדיוק לרגע הזה שבו המזונות השוטפים נפסקים.

לסיכום, הכתובה ומזונות האישה הם כלים רבי עוצמה במשא ומתן לגירושין. עבור האישה, הם רשת ביטחון כלכלית. עבור הגבר, הם חשיפה כספית משמעותית. הבנת הכללים ("מי זכאי", "מתי מפסידים" ו"איפה תובעים") היא קריטית לניהול נכון של התיק.